1. |
מונטנה/Montana
04:02
|
|||
במחלקה של הנוטים למות
אנחנו מחכים מחוץ לדלת
פנימית א' מחלקה ב'
עשרים ושתיים מדרגות לגן עדן
נשיקה אחת רכה
וזהו
הלכתי
יותר מזה אני לא יודע
במחלקה של הנוטים לחיות
אנחנו שוכחים מהר
קופסאות סיגריות ארוכות
שבעה ימים שאף אחד לא זוכר
חפשו אותי באמבטיה ריקה
או בסירה שבורה מלוכלכת
|
||||
2. |
דג קטן/Small Fish
03:04
|
|||
לאן אני הולך
לבית הספר
להיות דג קטן
ואין לי הרהורים
אין לי הזיות
אין לי שום חבר
יש לי חרטות
שמש ביום טוב
ענן קטן חולף
רוצה לשחק כדורגל
ולהתעלף
לשכב על הדשא
להביט למעלה
ורק לחלום
|
||||
3. |
||||
אין דרגות לעצב
רק חלום אנכי
רק תשמור
אתה הולך ליפול
כמו שאף פעם לא נפלת
תביט רחוק
כל דבר שתראה הוא מושלם לעצמו
חפש רחוק
חפש קרוב
כי לעולם לא תמצא
לעולם לא תראה אור יום
חפש רחוק
חפש כפי שלעולם לא חיפשת
ולעולם לא תמצא
אור יום
|
||||
4. |
||||
שתי כנפיים מחפשות גוף
ואני מחפש אותן
שתי עיניים לא רואות כלום
ואני רואה אותן
קם מתוך שינה
כבר לא אחזור לישון
כל הלילה נושם
אבק
עוד סיגריה
כדי שארגיש חזק
שלא אפול
אל השמחה המיותרת
|
||||
5. |
הנער
03:33
|
|||
רוצה אני להיות אחד מאלה
שעל סוסים פראים רוכבים בליל,
אשר לפידיהם נושבים ברוח
מרוצתם כמו שער פרוע.
כמו בראש סירה אהיה ניצב,
גדול, וכדגל לרווחה פתוח.
אפל, אך לראשי קסדת זהב
תבהיק בלא מנוח , בשורה
מאחורי יופיעו עשרה
גברים קודרים, שגון קסדותיהם
כקסדתי - צלול, עתיק, עומם
ועל-ידי אחד נושף מקום
בחצוצרה צורחת, בהירה,
והוא נושף לנו בדידות שחורה
בה נחלוף במהירות חלום:
בתים כורעים על ברך אחרינו,
ככר אחר ככר כנועה נכבשת,
הרחובות מטים עצמם אלינו -
וכל סוסינו רועשים כגשם.
|
||||
6. |
||||
שוּב כְּמוֹ בַּשָׁנִים הַקּוֹדְמוֹת,
חֲדַר הַשֵׁנָה הָפוּךְ,
וְאֵפֶר בְּכֹל הַמְּקוֹמוֹת.
וּבְגָדִים מֻטָּלִים בַּעֲרֵמָה,
וְגַל מִכְתָבִים שֶׁלֹא נַעֲנוּ
וּמִטָּה אַחַת חַמָּה.
וְנוֹסָף לָזֶה יֵש עַכְשָׁו מַגֵּפַת שַׁפַּעַת
וַאֲנִי חוֹלָה בְּכֹל הָכָּבוֹד.
בַּשָׁנָה הָזֹּאת
וּבְכֹל הָשנִים הָבָּאוֹת
לֹא אַסְכִּים לְוַותֵר עַל צִפּוֹר קְטַנָה אַחַת
שֶׁעָפָה בְּגַנִּי,
וְלֹא אָמִיר צִפּוֹר קְטַנָּה בְּיוֹנָה אוֹ בְּדוּכִיפַת.
וְעוֹד שָׁנָה תָבוֹא
וְשוּב כְּמוֹ תָּמִיד
גְּרוֹנִי חָנוּק מֵאַהֲבָה.
|
||||
7. |
רוב האנשים/Most People
03:26
|
|||
רוב האנשים כמו דף נייר,
מתמסרים אל העט
בקלות כה רבה
עד סוף יום.
רוב האנשים כמו דף נייר,
הוא ריק ולבן
שטוח ומרובע.
חסרי טעם
מלאים בריח,
ממכונת מחזור עצומה
של עיתונים ישנים.
ובחיי אני חש
את הסוף
של אמנות הבריאה.
|
||||
8. |
את בוכה/You Cry
02:59
|
|||
את בוכה
חלש חלש
כמעט ולא שומעים
את הדמעות המתנפצות
על הרצפה שלי
לא הרצפה שלך
|
||||
9. |
||||
ילד קטן
התרגל לעצמו
וחייך חיוך רציני
הוא לא שכח לגדול
אך מיהר להמשיך
הכל בסדר תמיד
הכל תמיד בסדר
הכל היה בסדר
ילד קטן
כבר לא יחייך
הוא נעלם בתוך גוף ענקי
ובטן מלאה בקוצים
עם כתב יד רועד
וסודות עמוקים
הכל בסדר תמיד
|
||||
10. |
||||
אבא אני הולך ונהייה חירש
מה אעשה כשאפסיק לשמוע
האם אהיה כמו אותם
שותי קפה, מחרחרי ריבים
מנהלים אוטיסטים
חסרי חוליות.
אנשי ממשל בעלי הון,
לוביסטים מפוטמים מנוולים
קרועים מאבקות לבנות,
צהובות ירוקות ואייפונים
מומחים לכספים מסניפי שטרות
שהולכים לזונות.
זונות.
פוליטיקאים של היום הם כמו
התירס שבקקי.
בטלנים מוכי צרעת דלקת אוזניים
ורגליים קדושים מעונים,
מוכרים בשוק שצועקים וצועקים
וצועקים וצועקים
בעזרת
ברוך
השם.
אני לא אשמע
ומה אעשה?
האם אהיה כמותם ?
כמו האחים המוסלמים הקיצוניים,
הדתיים הקיצונים היהודים,
המבוגרים מלאי תורה וילדים מסכנים.
נהגי האוטובוסים האורטודוקסים
רפורמים רופאים ללא גבולות,
רופאים שלא ישנים,
והנשים שיולדות ויולדות
ויולדות וצועקות צעקות של הרפיה.
אני לא אשמע
את הדוגמניות שהולכות ורזות
מפרסומת לפרסומת.
את הטבעוניים הארורים רוצחי
הסלק והלפת והחסה והחומוס.
את האחים האחיות האמהות והאבות
נערי החוף, נערי הרחוב האחורי,
חמישה חומשי תורה וששה סדרי משנה.
והעובר שמת לפני שעוד נולד.
אהיה חירש.
כמו כביש. כמו נהגי האופנועים האדומים
החדשים הנוצצים, שעפים אל תוך הלילה
בקול תרועה מפחידה אל החושך העצום.
אהיה חירש ולא אשמע יותר את ענפיו
של הזית לפני המסיק,
משקשקים מפחד מפני המקלות של
אלו הבאים בתנופה ורעב.
אהיה חירש רועש
שטוף זימה וכעס
שר מלחמה ללא קרב ובלי כליי זיון.
לא אשמע את השקט שבמדבר
היופי של הצליל המכוון.
לא אוכל לרקוד
אבא אני הולך ונהיה חירש
מה אעשה שלא אשמע יותר
|
||||
11. |
Streaming and Download help
Matan Benzvi recommends:
If you like Matan Benzvi, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp